עלמה זהר

  • הניצחונות שלה: עלמה זהר
    21.6.2013 0:40   |   יואב איתיאל, מגזין המושבות
    עלמה זהר, הילדה הכי אותנטית בסצנת המוסיקה הישראלית, אומרת מה שהיא חושבת בלי לעשות חשבון, נאבקת לשרוד בתעשייה האכזרית הזו שמצפה שתלך למכולת על חשבון הלייקים וההורדות של השירים שלה ביוטיוב ואמיצה מספיק לדבר גם על זה ועל כל מה שהיא מתמודדת איתו. היא יוצרת בלי הרף, מתפתחת, מנהלת עסק שקוראים לו "עלמה זהר", ועם כל זה מוצאת זמן לעשות גם בשביל עלובי החיים בין אם הם גרים בתחנה המרכזית של תל אביב או בצד השני של כדור הארץ ומעולם לא שמעו עליה, או על מדינת ישראל. עכשיו היא עובדת על אלבומה השלישי, מטפטפת לנו סינגל אחרי סינגל לרדיו, והשבוע עלתה בליווי אסי איילון שהוא גם "המפיק הצמוד", על הבמה של בר-ספריה בקניון "אם הדרך" מול חברים כמו גבע אלון, שכנים, מעריצים ומזדמנים, לטרום-טרום-בכורה למסע שילווה את האלבום הזה וזכתה לתשואות והרבה פירגונים. היא אחת הדוברות הבולטות של דורה ובארבע השנים האחרונות, לצד עבודת האולפן וההופעות על הבמה, היא מורגשת גם בפעילותה החברתית וכתיבתה העיתונאית. הכל מתוך המקום השקט בפסטורליה שעל קו החוף בין גבעת אולגה למכמורת, שם היא מתגוררת ומתוך החיבור לאמת הפנימית והלא נגועה בשיקולים מסחריים. אחרי שאתה שומע את החומרים באלבום החדש קל להשתכנע שמתוך נקודת המוצא הזו הגיעה זהר אל המקום המזוקק שמתוכו יצרה את עשרת השירים המופלאים שמרכיבים אותו.
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

בזכות הכעס: עלמה זהר גדלה דרך קושי

30.9.2016 9:58   |   nrg תרבות
כבר בתחילת המפגש עם עלמה זהר, שמתקיים בבית קפה קרוב למקום מגוריה ביישוב חופית שבשרון, היא מכריזה שהיא חייבת לאכול משהו לפני שאנחנו מתחילים בשיחה. אחרי הצצה של פחות מדקה בתפריט היא מזמינה סנדוויץ' שקשוקה ומציינת בחיוך הכובש שלה שהגיעה מורעבת למדי.
אחרי שלוש דקות המלצר חוזר במבט מושפל של מי שחושש לבשר להוריו על ציון גרוע במיוחד. הוא מתנצל בפני זהר ואומר לה שהיא בטח תרצה לשנות את ההזמנה: אין כרגע לחם דגנים אלא רק לחם לבן רגיל, לא עלינו. את פרץ הצחוק של זהר אפשר לשמוע עד כביש החוף הסמוך. "תביא לחם לבן", היא אומרת, "זה מצוין והרבה יותר טעים, למי יש כוח לכל העניינים האלו של טבעי". הצבע חוזר ללחייו של המלצר הצעיר.
דקות לאחר מכן, כשהמנה כבר מונחת על השולחן, אני מתוודה בפני זהר שגם אצלי היו ציפיות למניפסט בנושא "קמח לבן הוא השטן". ועכשיו, במחי פרוסת לחם לבן אחת, עומד בסימן שאלה כל הדימוי השאנטי־טבעוני־ניו־אייג'י־רוחני שדבק בה לאורך הקריירה המוזיקלית שלה.
זהר צוחקת שוב תוך שהיא נוגסת בהנאה רבה בסנדוויץ'. עוד לפני שהיא מסיימת את הביס הראשון, היא פוצחת במה שבדיעבד מתברר כשיחה עם אחת האמניות הגלויות והאמיתיות בתעשייה הזו, שלרוב חבריה דואגים לשמור על דימויים יחצניים מקובעים וזהירים.

עוד...