עלמה זהר

  • הניצחונות שלה: עלמה זהר
    21.6.2013 0:40   |   יואב איתיאל, מגזין המושבות
    עלמה זהר, הילדה הכי אותנטית בסצנת המוסיקה הישראלית, אומרת מה שהיא חושבת בלי לעשות חשבון, נאבקת לשרוד בתעשייה האכזרית הזו שמצפה שתלך למכולת על חשבון הלייקים וההורדות של השירים שלה ביוטיוב ואמיצה מספיק לדבר גם על זה ועל כל מה שהיא מתמודדת איתו. היא יוצרת בלי הרף, מתפתחת, מנהלת עסק שקוראים לו "עלמה זהר", ועם כל זה מוצאת זמן לעשות גם בשביל עלובי החיים בין אם הם גרים בתחנה המרכזית של תל אביב או בצד השני של כדור הארץ ומעולם לא שמעו עליה, או על מדינת ישראל. עכשיו היא עובדת על אלבומה השלישי, מטפטפת לנו סינגל אחרי סינגל לרדיו, והשבוע עלתה בליווי אסי איילון שהוא גם "המפיק הצמוד", על הבמה של בר-ספריה בקניון "אם הדרך" מול חברים כמו גבע אלון, שכנים, מעריצים ומזדמנים, לטרום-טרום-בכורה למסע שילווה את האלבום הזה וזכתה לתשואות והרבה פירגונים. היא אחת הדוברות הבולטות של דורה ובארבע השנים האחרונות, לצד עבודת האולפן וההופעות על הבמה, היא מורגשת גם בפעילותה החברתית וכתיבתה העיתונאית. הכל מתוך המקום השקט בפסטורליה שעל קו החוף בין גבעת אולגה למכמורת, שם היא מתגוררת ומתוך החיבור לאמת הפנימית והלא נגועה בשיקולים מסחריים. אחרי שאתה שומע את החומרים באלבום החדש קל להשתכנע שמתוך נקודת המוצא הזו הגיעה זהר אל המקום המזוקק שמתוכו יצרה את עשרת השירים המופלאים שמרכיבים אותו.
  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

מגה מיינסטרים, מגה מתבודדת

10.8.2012 6:00   |   איילת שני, הארץ
מה מעשייך בימים אלה?
אני עובדת על תקליט, ומחפשת לעבור דירה. מפנים אותנו.
מה זה בכלל המקום הזה? איפה אנחנו?
חוות סוסים שפה ושם יש בה צריפונים להשכרה. נולדה פה קהילה ממש מקסימה. לא קוראים לזה קהילה, כי אין אג’נדה אבל יש פה את איזון השכנים המושלם.
די, אני נשרפת מקנאה פה.
העירייה לא מפנה פה את הזבל, אבל את בחיים לא תמצאי בדל לכלוך על הרצפה, בחיים את לא יכולה להיתקע פה בלי חלב או בלי סיגריות או בלי ארוחה חמה. ויש פה דברים שקורים באופן טבעי, כי אין הפרדה בין הבתים, כי אנשים רוכבים ביחד, לכל אחד יש גינה אורגנית מאחורי הבית. אני מסתובבת עכשיו בכל ההרחבות בגליל כבר שלוש שנים. יש לי מספיק להתחיל משכנתה. עוברת הרחבה הרחבה וחוזרת לכאן בדיכאון קליני מהבתים. אני קוראת לזה “חומה ומגדל” - חומה, חניה מקורה, קיר שמסתיר את השכנים. מה הקטע? אנשים שמים חימום רצפתי, ושני מקררי נירוסטה, ותריסים חשמליים, ויחידת אורחים - ואין כלום. הם לא פוגשים את האנשים בכלל.

עוד...