עלמה זהר

  • ילד יד שנייה
    28.10.2014 21:59   |   עלמה זהר, מגזין את
    "אבל למה את מלבישה לו חולצה של בנות?", מתקומם אבא שלו. "סליחה", אני מיתממת, "מה בדיוק של בנות בחולצה הזו?". "יש עליה פרפרים סגולים", הוא רוטן. "אז מה?", אני מתגוננת, "לבבות זה של בנות, פרחים זה של בנות, אבל פרפרים זו חיה וחיות זה גם וגם". "אבל הם סגולים!", הוא מאבד את עשתונותיו. "שטויות", אני מסיימת את השיחה, "ורוד זה של בנות, סגול זה גם וגם!". כי ככה זה כשהילד לבוש אך ורק בבגדים יד שנייה – אי אפשר להיות בררנים. וידוי מצמרר: מלבד חיתולים ומוצצים לא קניתי לילד שלי כלום. הבגדים, הצעצועים, העגלה, המיטה, המנשא, הסלקל, הטרמפולינה, האוניברסיטה – הכל הכל ירושות ממשפחה ומחברים. בגיל חצי שנה לילד שלי אין בכלל מושג שדברים מגיעים באריזות פלסטיק. והאמת, אני לא חושבת שזה מפריע לו. ממילא כרגע עיקר העניין שלו בחיים הוא להרוס, ללעוס, לזרוק, לקמט ולהכתים כל דבר שנמצא בטווח ידו.
  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

שמיים אפריקאים

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

הוא חייך אלי ואמר לי
האהבה פשוטה
פשוט תתפשטי
כאן ועכשיו
זה כל מה שאמיתי
אולי מחר בבוקר
לא תהיי איתי
זה לא אומר שזה לא לנצח

בוקר טוב
שמיים אפריקאים

איש שחור בין סדינים לבנים
בית מלון קטן
כל כך רחוק מכאן
נזכרת באהבה אחרת
שדעכה מזמן
זה לא אומר שהיא לא לנצח

 

בוקר טוב
שמיים אפריקאים

נופים של ארץ עתיקה
בין ים ובין מדבר
שעון החול עצר
יורדים בבוקר עם חכה
אל שפך הנהר
הוא בוודאי ימשיך לזרום לנצח

בוקר טוב
שמיים אפריקאים