עלמה זהר

  • "אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי מייללים עד היום בלי הפסקה"
    7.3.2019 20:04   |   שיר זיו, ישראל היום
    מתי בפעם האחרונה בכית? "בשבת שעברה. אני די יללנית, זה לא כזה נדיר. אני בוכה בסרטים ובכלל אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי היה מותר לבכות, לא היינו מתאפקים, ועד היום מייללים אצלנו כל הזמן". מתי בפעם האחרונה עבדת בעבודה לא שגרתית? "ב־2010. הייתי בסכסוך עם חברת תקליטים והפסיקו לשלם לי, אז עשיתי בייביסיטר וניקיתי בתים. עד שהגעתי איתם לפשרה הייתי במצב מוזר שבו לכאורה אני עובדת ומופיעה - ובעצם לא מקבלת כסף בגלל גירעונות האלבום השני שלי. ניקיתי וטיפלתי בילדים חצי שנה. עד היום אין לי עוזרת בית, אני לא מצליחה לעבור לצד השני של המתרס. ואגב, אני מכירה את כל השטיקים של העוזרות, אתה מחטט לאנשים במגירות ונחשף לחיים שלהם. כל עוזרת בית זה ככה, אז יש לי רתיעה".
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

חיים שלי

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

וכל יום אנחנו יוצאיםחיים שלי
הימרנו על הכל
חלמנו בגדול
ראינו כוכבים

חיים שלי
ידעתי שניפול
שלא נוכל לסבול
להיות כל כך קרובים

אתה אמרת לי תראי
בסוף זה יגמר
באיזה יום בהיר
הקסם ישבר
ואת תראי אותי
פתאום באור אחר
תביטי אחריי
כאילו זר עובר

 

חיים שלי
רציתי שתדע
הייתי עוד ילדה
היינו אגדה

חיים שלי
לקחתי מזוודה
ובלי מילת פרידה
נמלטתי על נפשי