עלמה זהר

  • זהר נולדה בשכונת רחביה שבירושלים לישראל ואורנה זהר. כשעלמה הייתה צעירה נישאה אימה בשנית ליעקב רוטבליט. זהר מלינה על כך שכולם שואלים אותה על פרט הטריוויה הזה ובהמשך מספרת על הבית בו גדלה: אפוף מוזיקה, תקליטים, כלי נגינה וכל מה שביניהם. "בתהליך של התקליט הספציפי הוא כמובן עזר ראשון, במיוחד עם נושאים טכניים, אבל לא התערב בנושאים האומנותיים. בעיקר שומע, מעיר, אבל לא מתקן וכאלה. הוא בעיקר אבא דואג - דואג שלא ירמו אותי, שלא יגנבו, שלא יוציאו אותי רע בעיתונות".

    בבגרותה עסקה עלמה זהר בנגרות, נישאה לאסף עמו חיה חמש שנים בנס הרים ורק בשנת 2003 החלה זהר במוסיקה כאשר לקחה חלק בהרכב רגאיי שחיבר וביצע מוזיקה באנגלית אך לא שרד לאורך השנים.
  • זה הזמן לסלוח
    14.7.2011 8:43   |   עלמה זהר, Xnet
    יואב יצחק ואני יושבים על כוס בירה ביום הכי חם בשנה ומחכים בסבלנות לכתבת ערוץ 2 שתבוא לראיין אותנו. "חלאס, נמאס כבר מהשאלות האלה", הוא אומר לי. "אשכנזים, מזרחיים, מה הם רוצים מאיתנו? הכל בסדר" ואני מסכימה עם כל מילה. באמת נמאס. בכל פעם שיוצא לי לפגוש עיתונאי אני נדרשת שוב לסוגיה הלעוסה הזאת – השתלטות המוזיקה המזרחית. כאילו שאי פעם הפסדתי מעריצים למושיק עפיה. כאילו שמישהו עומד עכשיו בחנות דיסקים - מחזיק ביד אחת את שרית חדד וביד השנייה אותי ופשוט לא יודע מה לקנות. כאילו שמישהו מתלבט כל-כך לאן ללכת במוצ"ש הקרוב - עלמה זהר או אייל גולן? כאילו שאין מקום לכולם ומישהו גנב לי משהו.
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

קישורים

עוד...

חדשות, כתבות ועדכונים

  • זהר רך
    15.7.2015 12:57   |   אור בן דוד, מודיעין ניוז
    מעניין כמה דורות גדלו על "הכבש השישה עשר" של יהונתן גפן? אי שם בשלב שבו מדיית הדיסק הלכה ונשכחה, צמחו להם כבר כמה דורות שאינם מודעים לגדולה ולגאונות למוזיקלית כפי שהציגה "הכבש", אולם דווקא בשנת 2015 ישנה תקווה לתיקון העוולה בזכותה של עלמה זהר. מי שזכתה בתארי תגלית השנה וזמרת השנה ובאמתחתה כבר שלושה אלבומים שייצרו לא מעט להיטים בישראל, לקחה לאחר אלבומה השלישי הפסקה בכדי לחוות אימהות, וכתוצאה מכך נולד אלבומה הרביעי, אותו הקדישה להלל בנה המכיל שירי ילדים שכתבה ושרה לו (ועיבוד ל"אי שם בלב" מתרגומו של אהוד מנור).
    זהר רך
  • מכתב מאימא
    14.7.2015 15:21   |   עלמה זהר, סלונה
    תמיד ראיתי אותך בעיני רוחי ילד פרא, ילד חופשי. שחום משמש ומלא תלתלים. ילד טבע שרוכב על סוסים. תמיד חלמתי לישון איתך באוהל על שפת הים, להראות לך את כוכב הצפון, ללמד אותך את האקורד הראשון. תמיד ידעתי שאמציא בשבילך שירים וסיפורים, שאבנה בשבילך ארמון בסלון מסדינים ישנים. שארשה לך להסתובב עירום כל היום, להתלכלך, לטפס על עצים. כל השנים שבהן חיכיתי לך היה לי כל הזמן שבעולם לתכנן תוכניות. איך נראה ביחד פילים באפריקה ונשמע תקליטים ישנים של החיפושיות. בחורף אסרוג לך צעיפים, בקיץ נקטוף תפוזים, באביב אלמד אותך את השמות של כל הפרחים (אני לא יודעת את השמות של כל הפרחים, אבל בשבילך אלמד אותם).
    מכתב מאימא
  • סיפור סינדרלה
    6.7.2015 20:54   |   עלמה זהר, מגזין את
    סוף סוף אנחנו מצליחות להכניס את הילדים לבריכת הגומי שבמרפסת ולהתפנות למטרה שלשמה כינסנו את פורום שלוש האחיות הידוע אצלנו במשפחה בכינויו "המטבחון" (אנחנו באמת מבשלות!). על כוס קפה ועוגה אנחנו מחכות בהתרגשות לשמוע את כל הפרטים העסיסיים של הפרשה שמסעירה לאחרונה את המשפחה שלנו – לאחותי הקטנה יש בשבועות האחרונים, נו, אתם יודעים… עוזרת בית. "נו…", אנחנו מפצירות בה, בזמן שהיא לוקחת את הזמן, על פניה מרוח חיוך מסתורי שלא ראיתי אצלה מאז הדייטים הראשונים שלה עם בעלה לפני שמונה שנים. "בנות", היא נאנחת, "זה פשוט הדבר הכי טוב שעשיתי אי פעם בשביל עצמי". ואז היא מפליגה בתיאור חלונות מבהיקים, שטיחים שאובים, בגדים מקופלים, פנלים מצוחצחים, אריחי אמבט נוצצים וגולת הכותרת – החדר של הילדה – פעם מחנה אימונים של דאעש והיום תמונה מתוך קטלוג של ד"ר בייבי, עם סדינים ורודים תואמים ושני דובים מחייכים מונחים ליד הכרית, הקוביות עומדות מסודרות בסל ואין שם אף ילד שיעשה בהן פוגרום. בקיצור, חלום.
    סיפור סינדרלה
  • ניצני תבונה
    2.6.2015 13:50   |   עלמה זהר, מגזין את
    "את קולטת?", אומר אבא, "כשהוא ישתחרר מהצבא, אני אהיה בן 61". אני לא עונה, אבל הראש מחשב מהר. אני אהיה אז בת 58. וזה עוד הבן הבכור שלי. בת כמה אהיה כשהילד הכי קטן יסיים את הצבא? החודש ימלאו לי 38 שנים, ולא הייתי מחזירה לאחור אפילו אחת מהן. בינתיים הגיל עושה לי רק טוב. משנה לשנה אני שמחה יותר, יודעת יותר מי אני, בטוחה יותר במקום שלי בעולם. אפילו המראה מחייכת אליי בבוקר, בנעוריי ממש לא הייתי יפהפיית הדור ועם השנים אני דווקא נעשית נאה לגילי, עולה באחוזון היופי ביחס לממוצע הכללי. מי אמר שלהיות צעיר זה להיות מאושר. אני הייתי צעירה מבולבלת ואבודה, תמיד הסתבכתי עם הבחורים הלא נכונים, התחלתי ועזבתי לימודים, לא היה לי צל של מושג מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה ורוב הזמן הייתי אומללה למדי. לקח לי שנים להתחיל למצוא את המרכז של עצמי, לא סתם להיסחף בזרם ולהתרסק על הסלעים. רק בגיל 31, גיל מופלג במקצוע שלי, הייתי בשלה לצאת לעולם ולהשמיע את קולי.
    ניצני תבונה
  • חצימחונים: עלמה זהר תוהה למה היא לא טבעונית
    2.5.2015 7:25   |   עלמה זהר, מגזין את
    דווקא אבא הוא זה שנשבר לבסוף בגלל אחד מהסרטונים האלה שרצים בפייסבוק, ואחרי לילה בלי שינה נאנח ואמר “אולי נתחיל להיות טבעונים?" ותאמינו לי, בשביל גבר מהעדה שלו, מדובר ביציאה מהארון, לא פחות. בעצם אנחנו כבר טבעונים. אנחנו נראים כמו טבעונים, מתלבשים כמו טבעונים, גרים בבית של טבעונים, החברים שלנו טבעונים, יש לנו דעות של טבעונים. למעשה פרט לעובדה שאנחנו אוכלים בשר, ביצים וחלב – אנחנו טבעונים לגמרי. כל כך מתאים לנו להיות טבעונים שלא ברור איך הצלחנו להתחמק מזה עד היום.
    חצימחונים: עלמה זהר תוהה למה היא לא טבעונית
  • נשיקה מטווח קצר
    2.3.2015 14:47   |   עלמה זהר, מגזין את
    ואז אני קופאת בכניסה לסלון, עוצרת נשימה, רק לא להפריע, בזמן שגבר בן 70 כורע על ברכיו, מחבק עולל בן עשרה חודשים שמתגלגל מצחוק פרוע ומכסה אותו בנשיקות. אבא שלי ובני הקטן בערמה שמחה אחת על השטיח, ואני לא מעזה לנשום מרוב התרגשות. הרגע הזה היה שווה את הכל. את טיסת הלילה הארוכה ללונדון, את הקור המקפיא, את כל העבודה שמחכה לי בשובי, את חמשת הימים לבד עם התינוק מחוץ לבית. רק כדי להפתיע את אבא שלי ביום הולדתו ה־70, ולהביא אליו למפגש ראשון את הנכד הטרי.
    נשיקה מטווח קצר

עוד...