עלמה זהר

  • "אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי מייללים עד היום בלי הפסקה"
    7.3.2019 20:04   |   שיר זיו, ישראל היום
    מתי בפעם האחרונה בכית? "בשבת שעברה. אני די יללנית, זה לא כזה נדיר. אני בוכה בסרטים ובכלל אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי היה מותר לבכות, לא היינו מתאפקים, ועד היום מייללים אצלנו כל הזמן". מתי בפעם האחרונה עבדת בעבודה לא שגרתית? "ב־2010. הייתי בסכסוך עם חברת תקליטים והפסיקו לשלם לי, אז עשיתי בייביסיטר וניקיתי בתים. עד שהגעתי איתם לפשרה הייתי במצב מוזר שבו לכאורה אני עובדת ומופיעה - ובעצם לא מקבלת כסף בגלל גירעונות האלבום השני שלי. ניקיתי וטיפלתי בילדים חצי שנה. עד היום אין לי עוזרת בית, אני לא מצליחה לעבור לצד השני של המתרס. ואגב, אני מכירה את כל השטיקים של העוזרות, אתה מחטט לאנשים במגירות ונחשף לחיים שלהם. כל עוזרת בית זה ככה, אז יש לי רתיעה".
  • ציטוט:

    האלבום השלישי של זהר הוא מסע בין האישי והחברתי, התסכול והנחמה, בישראל של תשע"ד. זהר כבר מזמן לא הצעירה ששרה על מיגל מדרום אמריקה, היא האשה שכותבת על הרחוב שבו אנחנו עוברים יום יום, על האנשים השקופים שעוברים בו לצידנו וכמובן עלינו, על הצורך שלנו בלחם ואהבה. בדרך היא מבררת מה זאת בשבילה מוזיקה ישראלית ואיך היא נשמעת, וכותבת כמה מהשירים הכי יפים בקריירה שלה.

שני אינדיאנים

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

שני אינדיאנים ישבו בקאנו
את הקאנו הם לא קנו,
את הקאנו הם בנו
מעץ שנשבר ונפל לנהר
אם לא יבוא דג היום,
אז יבוא דג מחר.

שני אינדיאנים ירו את החץ
אל ציפורי הקאקאדו שישבו על העץ
הקאקאדו לא פחדו
הם ירדו בריצה
לכל אינדיאני השאירו נוצה

 

שני אינדיאנים עושים מדורה
ומספרים לכל השבט
על מה שקרה
הרוח מנשבת, הירח מאיר
מעבירים את המקטרת
ושרים את השיר

על שני אינדיאנים...