עלמה זהר

• "אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי מייללים עד היום בלי הפסקה"
  

  7.3.2019 20:04

  |

  שיר זיו, ישראל היום

  מתי בפעם האחרונה בכית? "בשבת שעברה. אני די יללנית, זה לא כזה נדיר. אני בוכה בסרטים ובכלל אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי היה מותר לבכות, לא היינו מתאפקים, ועד היום מייללים אצלנו כל הזמן". מתי בפעם האחרונה עבדת בעבודה לא שגרתית? "ב־2010. הייתי בסכסוך עם חברת תקליטים והפסיקו לשלם לי, אז עשיתי בייביסיטר וניקיתי בתים. עד שהגעתי איתם לפשרה הייתי במצב מוזר שבו לכאורה אני עובדת ומופיעה - ובעצם לא מקבלת כסף בגלל גירעונות האלבום השני שלי. ניקיתי וטיפלתי בילדים חצי שנה. עד היום אין לי עוזרת בית, אני לא מצליחה לעבור לצד השני של המתרס. ואגב, אני מכירה את כל השטיקים של העוזרות, אתה מחטט לאנשים במגירות ונחשף לחיים שלהם. כל עוזרת בית זה ככה, אז יש לי רתיעה".

• ציטוט:

  עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

למען הסר ספק, אתר זה אינו האתר הרשמי של עלמה זהר