עלמה זהר

  • לילה לא שקט
    27.3.2011 17:51   |   עלמה זהר, Xnet
    4:00 ארבע לפנות בוקר, אנ’לא נרדמת. זה כבר לילה שלישי שמרכז העצבים במוח שלי מסרב לכבות את עצמו לכמה שעות ולתת לי לישון, לברוח מכאן, לשכוח מהעולם הזה, מהמרוץ שלא נגמר, ממיליארד הפרטים הקטנים המרכיבים את חיי. המוח שלי מפחד להרפות אפילו לרגע, לשקוע בשינה מתוקה. הוא עובר שוב ושוב על כל הקצוות הלא סגורים שהשארתי אחרי במהלך היום – חשבונות חשמל, שיחות טלפון, אקורדים של שיר, כתבה למוסף, דוד דולק. כמו מחשב שחטף וירוס הוא משחרר פלט אינסופי של ספרות קטנות, סימנים בלתי קריאים, קשקושים.
  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

ממצרים

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

תמיד יש מלחמה באפריקה
מזל שהיא רחוקה
שלא רואים ולא שומעים אותה מכאן...

גם אני הלכתי פעם
בנתיב הייסורים
ממצרים לירושלים
במדבר, ימים רבים
בלי מים
עם אותה שאלה בעיניים

גם אני פגשתי רשע
המכה בלי אבחנה
אנשים חפים מפשע
אנשים בלי הגנה
בלי בית
עם ילדים קטנים בידיים

הם דופקים לך בדלת
הם בוכים בכי תמרורים
אל תאמר - מה לי עם אלה
אלה אנשים זרים

כי בכל דור ודור
חייב אדם לראות עצמו
כאילו הוא יצא ממצרים
שלא ישכח איך ברח,
הוכה, הושפל, נרצח
איך צעק לשמיים

 

גם אני חיפשתי כוח
להציל מה שאפשר
כשלא היה לאן לברוח
דמי היה מותר
אות קין
אנשים נופלים לברכיים

הם דופקים לך בדלת
הם בוכים בכי תמרורים
אל תאמר - מה לי עם אלה
אלה אנשים שחורים

כי בכל דור ודור...

אז שמור נא על כולנו
ריבונו של עולם
שלא נזדקק אף פעם
לרחמים של בני אדם

תמיד יש מלחמה באפריקה
מזל שהיא רחוקה
שלא רואים ולא שומעים
את הצעקה