עלמה זהר

  • אמנים בראשותה של עלמה זהר מתגייסים בימים אלה נגד גירוש ילדי העובדים הזרים מישראל
    29.10.2009 10:17   |   אורן אהרוני, mako
    עלמה זהר, דן תורן, מיכאל גריילסאמר, אלון אבוטבול ואמנים נוספים הגיעו לדירת מסתור באיזור התחנה המרכזית בתל אביב, שם הקימו עובדים זרים גן ילדים דחוס וצפוף לילדיהם שחלקם צפויים לגירוש מהארץ, שרו לילדים והזמינו אותם להשתתף בפסטיבל הגיטרה שיערך בסוף השבוע הבא בנגב, להיפגש שם עם אמנים נוספים וליהנות מפעילויות. "הם ייסעו איתנו לפסטיבל באוטובוס", אומרת עלמה זהר, "יעשו יום כיף במתחמים של הפסטיבל, יעשו איתנו קבלת שבת ויחזרו. זו הדרך שלנו להגיד שהילדים האלה הם ילדים ישראלים ומותר להם ליהנות".
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

מאוחר מדי

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

כמו געגוע לאיזה מקום
שלא קיים
משהו באוויר
ניחוח כביש מהיר
תמיד מחזיר אותי לשם
רעב לאהבה גדולה
שאין בעולם
בטח לא הלילה

לאהוב רק עוד פעם אחת
עד קצה גבול הטירוף
מה יקרה אם אחצה את העיר
ואגע בך שוב
זה אי-שקט שבא באוויר
או אולי זה כישוף
מאוחר מדי

 

זה כואב, אז לקחתי כדור
שטשטש את הכל
מסתכלת אחורה ואין
עקבות על החול
הדברים שרצית להיות כשתהיה גדול
אתה כבר גדול

כמו חלום שחוזר שוב ושוב
אבל לא מבינים
אני רצה בלילה חשוך
בחולות לבנים
יש שם רמז לגבר אהוב
אבל אין לו פנים
מאוחר מדי