עלמה זהר

  • על עכברים ואנשים
    30.6.2011 7:44   |   עלמה זהר, Xnet
    על אהבתי הרבה לחיות כבר כתבתי כאן ובמקומות אחרים. כלבים, חמורים, סוסים, עזים, חתולים, ארנבות ותרנגולות כבר נהנו אצלי מיחס חם, שלוש ארוחות ביום וגירודים במקומות שקשה להגיע אליהם לבד. לכן לא היתה לי התנגדות מיוחדת כשעברתי לפני שנתיים לבית הזה וגיליתי שאני חולקת את המטבח שלי עם עכברון אפור קטן. עכברים בעיקרון לא מפחידים ולא מגעילים אותי. הם אפילו די חמודים בעיני. רטאטווי ואני גילינו מהר מאוד שאם קצת התחשבות בהחלט אפשר להסתדר. כמה חודשים בחורף חיינו לנו יחד בהרמוניה, אפילו די נהניתי לראות איך הקטנצ'יק גדל והשמין על חשבון הפירורים שעל השיש.
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

מאוחר מדי

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

כמו געגוע לאיזה מקום
שלא קיים
משהו באוויר
ניחוח כביש מהיר
תמיד מחזיר אותי לשם
רעב לאהבה גדולה
שאין בעולם
בטח לא הלילה

לאהוב רק עוד פעם אחת
עד קצה גבול הטירוף
מה יקרה אם אחצה את העיר
ואגע בך שוב
זה אי-שקט שבא באוויר
או אולי זה כישוף
מאוחר מדי

 

זה כואב, אז לקחתי כדור
שטשטש את הכל
מסתכלת אחורה ואין
עקבות על החול
הדברים שרצית להיות כשתהיה גדול
אתה כבר גדול

כמו חלום שחוזר שוב ושוב
אבל לא מבינים
אני רצה בלילה חשוך
בחולות לבנים
יש שם רמז לגבר אהוב
אבל אין לו פנים
מאוחר מדי