עלמה זהר

  • היום שאחרי - מה יישאר כשיפרקו את המאהל?
    15.8.2011 23:14   |   עלמה זהר, Xnet
    במאהל בפרדס חנה יושבים במעגל. על הפרק השאלה שנעשית מטרידה יותר ויותר – לאן ממשיכים מכאן? הרי בסופו של דבר יגיע הרגע שבו נפרק את האוהלים ונשוב איש איש לביתו. ומה אז? נחזור להיות חברים רק בפייסבוק? נקים מפלגה? מי רוצה בכלל לחזור הביתה? משהו גדול וטוב קרה לנו ואנחנו ממש לא רוצים שהוא יסתיים. בין אם נשיג או לא נשיג את הדרישות שלנו מהממשלה, המאהל עשה לנו טוב. הוא גרם לנו לצאת מהבית, הוא אפשר לנו להכיר את השכנים, הוא ניתק אותנו מהטלוויזיה, הוא הזכיר לנו שיש ירח מלא, הוא הפך אותנו שוב לקהילה.
  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

ציפור משונה

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

כל הזמן הזה את חיה
בתחושה בלתי ברורה
כאילו שאיבדת את דרכך פתאום
באמצע עיר זרה
אנשים עומדים בפתח
להיכנס אל תוך חייך
והדלת סגורה

את אוהבת לפעמים לשבת
על ענף העץ שבגינה
שם הרוח מנשבת
התחלה של מנגינה
אנשים עוברים למטה
הם וודאי חושבים שאת
ציפור משונה

 

המציאות היא רק השתקפות קרני השמש
על רשתית העין הפקוחה
הכל נראה רחוק
אבל אולי
רק המשקפת הפוכה

מסתכלת בזכוכית מגדלת
על התמונה המשתנה
אבל ככל שאת שואלת
את תמיד לא מבינה
אנשים רוצים לדעת
על מה את חושבת
ואת לא עונה

המציאות היא רק השתקפות קרני השמש...