עלמה זהר

  • מה שתופס יותר מהכל הוא קולה המיוחד של זוהר, שאמנם נשמע לעיתים כמו זה של אמ.סי. קרולינה (וקצת כמו של דיקלה), אבל ללא ספק הסיבה העיקרית להצלחה של השירים ולתשומת הלב הראויה שהיא זוכה לה. האלבום נפתח בשיר "דע", שיר פתיחה נפלא שנשמע כאילו לקוח הישר מפסקול המחזמר "שיער", ואז מגיעים הסינגלים המאוד מוצלחים "אגו טריפ" ו"עם הגב", שהוא אחד השירים הישראליים הכי יפים שנוצרו אי פעם. גם בהמשך ישנן לא מעט הפתעות כמו "גלות בבל השנייה" ו"שמיים אפריקאים" המצוינים, "המופלאה שבנשים" הבומבסטי ו"שיר אהבה אינדיאני (מיגל)", שלמרות היותו השיר הכי מוזר באלבום (אפילו נשמע קצת מגוחך בשמיעה ראשונה), הוא עובד ועשוי להפוך ללהיט לא קטן.
  • אקו"ם יעניק לאמנים אות הערכה ופרסים כספיים ששווים הכללי עומד על 300,000 שקל
    11.3.2009 17:04   |   מאיה זיסר, ביזפורטל
    אקו"ם הארגון ליוצרים מובילים בישראל יעניק לאמנים אות הערכה על פועלם השנתי ומענקים כספיים ששווים הכללי עומד על 300,000 שקל. הפרסים ניתנים ליוצרים בכל התחומים: משוררים, מלחינים, מלחיני מוסיקה קלאסית, מעבדים, סופרים ועוד. הבחירה של הזוכים נעשית על ידי חבר שופטים מקצועי, המורכב מן היוצרים המובילים בישראל, מבקרי ספרות ומוסיקה פרס הישג השנה לשיר, ע"ש משה וילנסקי, יוענק לשיר 'שיר אהבה אינדיאני'. השופטים נמקו את בחירתם:"חבר השופטים שמח על כך שהשיחה בין מיגל לעלמה זהר התנתקה, ככה עלמה תישאר בארץ, ותוכל להמשיך לכתוב עוד הרבה שירים מקוריים להפליא, מיוחדים ומרגשים, כמו שעשתה השנה". הישג נוסף לאלבומה של זהר, פרס הישג השנה למעבד ע"ש מרדכי זעירא יוענק לאסי איילון על האלבום 'דברי'. השופטים הסבירו את בחירתם באיילון וציינו כי "אסי השכיל, בדמיון וברגישות, לעוף עם כל שיר - בעקבות הטקסט, לאן שצריך - מדרום אמריקה ועד אפריקה, ותוך כדי זה ליצור תמונה של אלבום שלם בעל צבע ואופי מובהקים משלו. התוצאה היא אותנטית ורדיופונית בעת ובעונה אחת.
  • ע' זה אושר
    7.11.2011 12:59   |   עלמה זהר, Xnet
    לא, לא ראיתי "מעושרות". וזאת מהסיבה הפשוטה שאין לי טלוויזיה. כבר כמה וכמה שנים שאין שום צינור דרכו יכולים הערוצים המסחריים להשליך את הפסולת הרעילה שלהם אל תוך הסלון שלי. מי שרוצה לזרוק עלי זבל צריך להעמיס את האשפה על האוטו ולהטריח את עצמו להגיע עד עמק חפר כדי לעשות זאת. סגרתי את הערוץ, ניתקתי את המכשיר והעפתי אותו אחר כבוד מהחלון. בשנים הראשונות להתנתקות נתקלתי לרוב בתגובות שנעו בין השתוממות, זעזוע וחמלה. "אז מה את עושה בערב?!" היו שואלים אותי. הכל חוץ מלבהות. זו התשובה. אבל במהלך השנים האחרונות יותר ויותר אני נתקלת באנשים שגם הם החליטו להיגמל מתסמונת ה- LCD אחת ולתמיד. לחיות בלי טלוויזיה הפך ללגיטימי, גם אם עדיין לא נפוץ.