אימא אדמה| 16.1.2015 9:20 | | | עלמה זהר, מגזין את |
בפתיחה של שמונה ס"מ אני נשברת ומבקשת אפידורל, ואז מתיישבת על המיטה בחדר הלידה וממררת בבכי. לא בגלל הכאב, חלילה, אלא מבושה. "עכשיו כולם ישאלו אותי ואני אצטרך לספר שלקחתי אפידורל", אני מייללת לתוך הטי שירט של האבא לעתיד "אז תשקרי. תגידי שלא לקחת", הוא מנסה להרגיע "מה זה, תחרות אשת הברזל?". אני לא יודעת איך זה אצלכן, אבל במגזר שבו אני חיה לידה טבעית זה בסיסי. רוב החברות שלי הביאו את ילדיהן לעולם בסלון של הבית, כשהן יושבות בתוך גיגית עם מיילדת ודולפין. יש לי גם חברות עשירות יותר, שבחרו ללדת במרכז לידה מפונפן עם צימר ובריכה מחוממת, ועשירות פחות, כאלה שהסתפקו בחדר לידה טבעית באחד מבתי החולים, עם ג'קוזי וכדור פיזיו. אבל מה שבטוח הוא שאצלנו בחבר'ה אפידורל זה לחלשות.