עלמה זהר

  • מה שתופס יותר מהכל הוא קולה המיוחד של זוהר, שאמנם נשמע לעיתים כמו זה של אמ.סי. קרולינה (וקצת כמו של דיקלה), אבל ללא ספק הסיבה העיקרית להצלחה של השירים ולתשומת הלב הראויה שהיא זוכה לה. האלבום נפתח בשיר "דע", שיר פתיחה נפלא שנשמע כאילו לקוח הישר מפסקול המחזמר "שיער", ואז מגיעים הסינגלים המאוד מוצלחים "אגו טריפ" ו"עם הגב", שהוא אחד השירים הישראליים הכי יפים שנוצרו אי פעם. גם בהמשך ישנן לא מעט הפתעות כמו "גלות בבל השנייה" ו"שמיים אפריקאים" המצוינים, "המופלאה שבנשים" הבומבסטי ו"שיר אהבה אינדיאני (מיגל)", שלמרות היותו השיר הכי מוזר באלבום (אפילו נשמע קצת מגוחך בשמיעה ראשונה), הוא עובד ועשוי להפוך ללהיט לא קטן.
  • ישנן בנות: מדריך הזמרות המלא
    25.9.2010 4:28   |   שי להב, nrg מעריב
    אחרי ההצלחה הפנומנלית של אלבום הבכורה, לעלמה זהר היו שתי ברירות: ללכת על סוג של אלבום המשך, עם הרבה חצוצרות, הפקה מצוחצחת ושלל גימיקים (הלו, ד"ש ממיגל), או להתכנס פנימה, לחפש אמירה יותר אישית ואינטימית, ובמידה רבה לוותר מראש על תרועת הפסטיבלים. זהר, באומץ ניכר ונדיר למדי פה, הלכה על אופציה ב'. לא מעט אנשים אמרו לי על "שלושים ושלוש", האלבום השני של זהר, שהוא משעמם. מה שעורר אצלי רצון עז לחבוט בהם בחוזקה, עד שכל שאריות הבורות והרגלי הסיפוק המיידי ינשרו. אבל מכיוון שאני שמאלני חנון, שעדיין מאמין בהידברות עם האויב, פשוט המלצתי להם לדבר איתי אחרי האזנה שלישית.
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?