עלמה זהר

  • אושר גדול, עלמה זהר במופע השקה אינטימי ל"לחם, אהבה"
    19.1.2017 0:00   |   נוי טמרקין, מוזיקה.קו.איל
    כשאני מקשיבה לתקליט החדש של עלמה זהר "לחם, אהבה", אני שומעת אופטימיות ריאלית ובוגרת שאני מרגישה שנכתבה מתוך לב שיצא מאותו פס יצור שממנו יצא הלב שלי. מלצרית תל אביבית נצחית רגישה יתר על המידה, בתוך מציאות של אהבה גדולה שלובה במלחמה תמידית. מרגישה שכמוני, גם אמצעי הביטוי העומדים לרשותה קצרים מלהכיל את כל הסיפורים השמחים והעצובים שקובעים את רוחב ליבה שהוא ללא ספק רחב.
    זהר פרצה לתודעת התרבות הישראלית בשנת 2008 עם אלבומה הראשון "דברי" שנחל הצלחה גדולה ומיקם אותה בשורת האמנים המבטיחים לחכו הסקרנית של צרכן המוזיקה הישראלי. אחדים מהלהיטים שהניב אלבום זה עדיין מושמעים ברדיו דרך קבע ומככבים בשורת היצירות המקוריות והמוערכות של השנים האחרונות.
  • מה שתופס יותר מהכל הוא קולה המיוחד של זוהר, שאמנם נשמע לעיתים כמו זה של אמ.סי. קרולינה (וקצת כמו של דיקלה), אבל ללא ספק הסיבה העיקרית להצלחה של השירים ולתשומת הלב הראויה שהיא זוכה לה. האלבום נפתח בשיר "דע", שיר פתיחה נפלא שנשמע כאילו לקוח הישר מפסקול המחזמר "שיער", ואז מגיעים הסינגלים המאוד מוצלחים "אגו טריפ" ו"עם הגב", שהוא אחד השירים הישראליים הכי יפים שנוצרו אי פעם. גם בהמשך ישנן לא מעט הפתעות כמו "גלות בבל השנייה" ו"שמיים אפריקאים" המצוינים, "המופלאה שבנשים" הבומבסטי ו"שיר אהבה אינדיאני (מיגל)", שלמרות היותו השיר הכי מוזר באלבום (אפילו נשמע קצת מגוחך בשמיעה ראשונה), הוא עובד ועשוי להפוך ללהיט לא קטן.
  • אמנים בראשותה של עלמה זהר מתגייסים בימים אלה נגד גירוש ילדי העובדים הזרים מישראל
    29.10.2009 10:17   |   אורן אהרוני, mako
    עלמה זהר, דן תורן, מיכאל גריילסאמר, אלון אבוטבול ואמנים נוספים הגיעו לדירת מסתור באיזור התחנה המרכזית בתל אביב, שם הקימו עובדים זרים גן ילדים דחוס וצפוף לילדיהם שחלקם צפויים לגירוש מהארץ, שרו לילדים והזמינו אותם להשתתף בפסטיבל הגיטרה שיערך בסוף השבוע הבא בנגב, להיפגש שם עם אמנים נוספים וליהנות מפעילויות. "הם ייסעו איתנו לפסטיבל באוטובוס", אומרת עלמה זהר, "יעשו יום כיף במתחמים של הפסטיבל, יעשו איתנו קבלת שבת ויחזרו. זו הדרך שלנו להגיד שהילדים האלה הם ילדים ישראלים ומותר להם ליהנות".
  • ציטוט:

    האלבום השלישי של זהר הוא מסע בין האישי והחברתי, התסכול והנחמה, בישראל של תשע"ד. זהר כבר מזמן לא הצעירה ששרה על מיגל מדרום אמריקה, היא האשה שכותבת על הרחוב שבו אנחנו עוברים יום יום, על האנשים השקופים שעוברים בו לצידנו וכמובן עלינו, על הצורך שלנו בלחם ואהבה. בדרך היא מבררת מה זאת בשבילה מוזיקה ישראלית ואיך היא נשמעת, וכותבת כמה מהשירים הכי יפים בקריירה שלה.