עלמה זהר

  • אושר גדול, עלמה זהר במופע השקה אינטימי ל"לחם, אהבה"
    19.1.2017 0:00   |   נוי טמרקין, מוזיקה.קו.איל
    כשאני מקשיבה לתקליט החדש של עלמה זהר "לחם, אהבה", אני שומעת אופטימיות ריאלית ובוגרת שאני מרגישה שנכתבה מתוך לב שיצא מאותו פס יצור שממנו יצא הלב שלי. מלצרית תל אביבית נצחית רגישה יתר על המידה, בתוך מציאות של אהבה גדולה שלובה במלחמה תמידית. מרגישה שכמוני, גם אמצעי הביטוי העומדים לרשותה קצרים מלהכיל את כל הסיפורים השמחים והעצובים שקובעים את רוחב ליבה שהוא ללא ספק רחב.
    זהר פרצה לתודעת התרבות הישראלית בשנת 2008 עם אלבומה הראשון "דברי" שנחל הצלחה גדולה ומיקם אותה בשורת האמנים המבטיחים לחכו הסקרנית של צרכן המוזיקה הישראלי. אחדים מהלהיטים שהניב אלבום זה עדיין מושמעים ברדיו דרך קבע ומככבים בשורת היצירות המקוריות והמוערכות של השנים האחרונות.
  • מה שתופס יותר מהכל הוא קולה המיוחד של זוהר, שאמנם נשמע לעיתים כמו זה של אמ.סי. קרולינה (וקצת כמו של דיקלה), אבל ללא ספק הסיבה העיקרית להצלחה של השירים ולתשומת הלב הראויה שהיא זוכה לה. האלבום נפתח בשיר "דע", שיר פתיחה נפלא שנשמע כאילו לקוח הישר מפסקול המחזמר "שיער", ואז מגיעים הסינגלים המאוד מוצלחים "אגו טריפ" ו"עם הגב", שהוא אחד השירים הישראליים הכי יפים שנוצרו אי פעם. גם בהמשך ישנן לא מעט הפתעות כמו "גלות בבל השנייה" ו"שמיים אפריקאים" המצוינים, "המופלאה שבנשים" הבומבסטי ו"שיר אהבה אינדיאני (מיגל)", שלמרות היותו השיר הכי מוזר באלבום (אפילו נשמע קצת מגוחך בשמיעה ראשונה), הוא עובד ועשוי להפוך ללהיט לא קטן.
  • נשים מקצועניות
    5.10.2014 10:30   |   עלמה זהר, מגזין את
    לפני כמה שבועות העליתי לדף הפייסבוק שלי סרטון שצולם במהלך חזרה באולפן ובו אני נראית מזמרת בזמן שאני מרדימה את התינוק במנשא. הסרטון גרף מיד לייקים ושלל תגובות מתוקות, רק שדבר אחד נעלם מעיני המפרגנים – אני בעבודה. אני לא שרה ומפזזת עם התינוק שלי להנאתי, אלא אני עובדת כשהתינוק חגור למותני כמו פק״ל צה״לי קטן. זו מציאות חיי הבלתי אפשרית בחודשים האחרונים: אני בחזרות, הקלטות, פגישות וצילומים, בשעה שאני מיניקה, מרדימה, מחליפה ו״מוציאה״ גרעפסים. ג׳ין לידלוף, מחברת הספר, “עקרון הרצף״, הייתה בוודאי גאה בי. אם לא קראתן עדיין את הספר הזה – אל תקראו אותו לעולם. הספר המקסים הזה יוביל אתכן בדרך המהירה אל סוג ההורות הגרוע ביותר – ההורות מוכת האשמה. כי אין שום דרך במציאות של ישראל 2014 לגדל ילד בשיטה האינדיאנית שבה קושרים אותו על הגב וממשיכים את החיים כרגיל. אימהות שמגדלות את הילדים שלהן על פי עקרון הרצף אינן עובדות. גם אם הן חושבות שהן עובדות – הן לא. אימהות עובדות צריכות בסופו של דבר להחליט – או להיפרד מהילד לחלק מהיום או להיפרד מהקריירה לשלום. אלא שאני עדיין לא בשלה לעשות לא את זה ולא את זה.
  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.