עלמה זהר

• מה שתופס יותר מהכל הוא קולה המיוחד של זוהר, שאמנם נשמע לעיתים כמו זה של אמ.סי. קרולינה (וקצת כמו של דיקלה), אבל ללא ספק הסיבה העיקרית להצלחה של השירים ולתשומת הלב הראויה שהיא זוכה לה. האלבום נפתח בשיר "דע", שיר פתיחה נפלא שנשמע כאילו לקוח הישר מפסקול המחזמר "שיער", ואז מגיעים הסינגלים המאוד מוצלחים "אגו טריפ" ו"עם הגב", שהוא אחד השירים הישראליים הכי יפים שנוצרו אי פעם. גם בהמשך ישנן לא מעט הפתעות כמו "גלות בבל השנייה" ו"שמיים אפריקאים" המצוינים, "המופלאה שבנשים" הבומבסטי ו"שיר אהבה אינדיאני (מיגל)", שלמרות היותו השיר הכי מוזר באלבום (אפילו נשמע קצת מגוחך בשמיעה ראשונה), הוא עובד ועשוי להפוך ללהיט לא קטן.
• "אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי מייללים עד היום בלי הפסקה"
  

  7.3.2019 20:04

  |

  שיר זיו, ישראל היום

  מתי בפעם האחרונה בכית? "בשבת שעברה. אני די יללנית, זה לא כזה נדיר. אני בוכה בסרטים ובכלל אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי היה מותר לבכות, לא היינו מתאפקים, ועד היום מייללים אצלנו כל הזמן". מתי בפעם האחרונה עבדת בעבודה לא שגרתית? "ב־2010. הייתי בסכסוך עם חברת תקליטים והפסיקו לשלם לי, אז עשיתי בייביסיטר וניקיתי בתים. עד שהגעתי איתם לפשרה הייתי במצב מוזר שבו לכאורה אני עובדת ומופיעה - ובעצם לא מקבלת כסף בגלל גירעונות האלבום השני שלי. ניקיתי וטיפלתי בילדים חצי שנה. עד היום אין לי עוזרת בית, אני לא מצליחה לעבור לצד השני של המתרס. ואגב, אני מכירה את כל השטיקים של העוזרות, אתה מחטט לאנשים במגירות ונחשף לחיים שלהם. כל עוזרת בית זה ככה, אז יש לי רתיעה".

• ציטוט:

  האלבום השלישי של זהר הוא מסע בין האישי והחברתי, התסכול והנחמה, בישראל של תשע"ד. זהר כבר מזמן לא הצעירה ששרה על מיגל מדרום אמריקה, היא האשה שכותבת על הרחוב שבו אנחנו עוברים יום יום, על האנשים השקופים שעוברים בו לצידנו וכמובן עלינו, על הצורך שלנו בלחם ואהבה. בדרך היא מבררת מה זאת בשבילה מוזיקה ישראלית ואיך היא נשמעת, וכותבת כמה מהשירים הכי יפים בקריירה שלה.

למען הסר ספק, אתר זה אינו האתר הרשמי של עלמה זהר