עלמה זהר

  • "אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי מייללים עד היום בלי הפסקה"
    7.3.2019 20:04   |   שיר זיו, ישראל היום
    מתי בפעם האחרונה בכית? "בשבת שעברה. אני די יללנית, זה לא כזה נדיר. אני בוכה בסרטים ובכלל אני אדם בכיין. בבית שבו גדלתי היה מותר לבכות, לא היינו מתאפקים, ועד היום מייללים אצלנו כל הזמן". מתי בפעם האחרונה עבדת בעבודה לא שגרתית? "ב־2010. הייתי בסכסוך עם חברת תקליטים והפסיקו לשלם לי, אז עשיתי בייביסיטר וניקיתי בתים. עד שהגעתי איתם לפשרה הייתי במצב מוזר שבו לכאורה אני עובדת ומופיעה - ובעצם לא מקבלת כסף בגלל גירעונות האלבום השני שלי. ניקיתי וטיפלתי בילדים חצי שנה. עד היום אין לי עוזרת בית, אני לא מצליחה לעבור לצד השני של המתרס. ואגב, אני מכירה את כל השטיקים של העוזרות, אתה מחטט לאנשים במגירות ונחשף לחיים שלהם. כל עוזרת בית זה ככה, אז יש לי רתיעה".
  • ציטוט:

    האלבום השלישי של זהר הוא מסע בין האישי והחברתי, התסכול והנחמה, בישראל של תשע"ד. זהר כבר מזמן לא הצעירה ששרה על מיגל מדרום אמריקה, היא האשה שכותבת על הרחוב שבו אנחנו עוברים יום יום, על האנשים השקופים שעוברים בו לצידנו וכמובן עלינו, על הצורך שלנו בלחם ואהבה. בדרך היא מבררת מה זאת בשבילה מוזיקה ישראלית ואיך היא נשמעת, וכותבת כמה מהשירים הכי יפים בקריירה שלה.

"לחם ואהבה" - אכזבה לא קלה

8.1.2014 11:17   |   גיא טנא
עלמה זהר שהפציעה לפני כמעט שש שנים באלבום המופתי "דברי" עם להיטים גדולים כמו "אגו טריפ", "שיר אהבה אינדיאני" (מיגל), "שמיים אפריקאים" ועוד מוציאה בימים אלו אלבום חדש, שלישי, בעזרת תומכים רבים ברשת שעזרו לגייס את הסכום המבוקש על מנת לא לתת דין חשבון לשיקולים לא מקצועיים נטו בהפקת הדיסק.
זהר נתפסת בעיני כמבצעת בעלת קול וגישה ייחודית, כותבת מוכשרת ודעתנית ומלחינה בעלת יכולות ואולי בשל כל הציפיות הללו האכזבה מ"לחם אהבה" אינה קלה.

עוד...