עלמה זהר

  • אושר גדול, עלמה זהר במופע השקה אינטימי ל"לחם, אהבה"
    19.1.2017 0:00   |   נוי טמרקין, מוזיקה.קו.איל
    כשאני מקשיבה לתקליט החדש של עלמה זהר "לחם, אהבה", אני שומעת אופטימיות ריאלית ובוגרת שאני מרגישה שנכתבה מתוך לב שיצא מאותו פס יצור שממנו יצא הלב שלי. מלצרית תל אביבית נצחית רגישה יתר על המידה, בתוך מציאות של אהבה גדולה שלובה במלחמה תמידית. מרגישה שכמוני, גם אמצעי הביטוי העומדים לרשותה קצרים מלהכיל את כל הסיפורים השמחים והעצובים שקובעים את רוחב ליבה שהוא ללא ספק רחב.
    זהר פרצה לתודעת התרבות הישראלית בשנת 2008 עם אלבומה הראשון "דברי" שנחל הצלחה גדולה ומיקם אותה בשורת האמנים המבטיחים לחכו הסקרנית של צרכן המוזיקה הישראלי. אחדים מהלהיטים שהניב אלבום זה עדיין מושמעים ברדיו דרך קבע ומככבים בשורת היצירות המקוריות והמוערכות של השנים האחרונות.
  • הילדים שבוכים לאף אחד
    9.8.2012 11:10   |   עלמה זהר
    את הביקור הראשון שלי במעון של ילדי עובדים זרים אני לא אשכח כל החיים. את המבנה התעשייתי המתפורר, את הטינופת בחדר המדרגות, את הריח המעופש שעמד באוויר, את החדר שלא היה בו חלון, את התינוקות ששכבו אדישים במיטות ואפילו לא בכו - כי מי ישמע אותם. את שברי הצעצועים ואת הטלוויזיה הישנה ששידרה שוב ושוב את אותה הקלטת של "יובל המבולבל". את האישה העייפה שמזמן איבדה את הסבלנות לטפל בעשרים הילדים שבהשגחתה. את הפנים של אביגיל הצלמת, שאמרה לי "אלוהים ישמור" וצילמה וצילמה וצילמה, כאילו שהתמונות שלה יכולות איכשהו להציל את הילדים האלה.

  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

בזכות הכעס: עלמה זהר גדלה דרך קושי

30.9.2016 9:58   |   nrg תרבות
כבר בתחילת המפגש עם עלמה זהר, שמתקיים בבית קפה קרוב למקום מגוריה ביישוב חופית שבשרון, היא מכריזה שהיא חייבת לאכול משהו לפני שאנחנו מתחילים בשיחה. אחרי הצצה של פחות מדקה בתפריט היא מזמינה סנדוויץ' שקשוקה ומציינת בחיוך הכובש שלה שהגיעה מורעבת למדי.
אחרי שלוש דקות המלצר חוזר במבט מושפל של מי שחושש לבשר להוריו על ציון גרוע במיוחד. הוא מתנצל בפני זהר ואומר לה שהיא בטח תרצה לשנות את ההזמנה: אין כרגע לחם דגנים אלא רק לחם לבן רגיל, לא עלינו. את פרץ הצחוק של זהר אפשר לשמוע עד כביש החוף הסמוך. "תביא לחם לבן", היא אומרת, "זה מצוין והרבה יותר טעים, למי יש כוח לכל העניינים האלו של טבעי". הצבע חוזר ללחייו של המלצר הצעיר.
דקות לאחר מכן, כשהמנה כבר מונחת על השולחן, אני מתוודה בפני זהר שגם אצלי היו ציפיות למניפסט בנושא "קמח לבן הוא השטן". ועכשיו, במחי פרוסת לחם לבן אחת, עומד בסימן שאלה כל הדימוי השאנטי־טבעוני־ניו־אייג'י־רוחני שדבק בה לאורך הקריירה המוזיקלית שלה.
זהר צוחקת שוב תוך שהיא נוגסת בהנאה רבה בסנדוויץ'. עוד לפני שהיא מסיימת את הביס הראשון, היא פוצחת במה שבדיעבד מתברר כשיחה עם אחת האמניות הגלויות והאמיתיות בתעשייה הזו, שלרוב חבריה דואגים לשמור על דימויים יחצניים מקובעים וזהירים.

עוד...