עלמה זהר

  • אושר גדול, עלמה זהר במופע השקה אינטימי ל"לחם, אהבה"
    19.1.2017 0:00   |   נוי טמרקין, מוזיקה.קו.איל
    כשאני מקשיבה לתקליט החדש של עלמה זהר "לחם, אהבה", אני שומעת אופטימיות ריאלית ובוגרת שאני מרגישה שנכתבה מתוך לב שיצא מאותו פס יצור שממנו יצא הלב שלי. מלצרית תל אביבית נצחית רגישה יתר על המידה, בתוך מציאות של אהבה גדולה שלובה במלחמה תמידית. מרגישה שכמוני, גם אמצעי הביטוי העומדים לרשותה קצרים מלהכיל את כל הסיפורים השמחים והעצובים שקובעים את רוחב ליבה שהוא ללא ספק רחב.
    זהר פרצה לתודעת התרבות הישראלית בשנת 2008 עם אלבומה הראשון "דברי" שנחל הצלחה גדולה ומיקם אותה בשורת האמנים המבטיחים לחכו הסקרנית של צרכן המוזיקה הישראלי. אחדים מהלהיטים שהניב אלבום זה עדיין מושמעים ברדיו דרך קבע ומככבים בשורת היצירות המקוריות והמוערכות של השנים האחרונות.
  • ארץ אחרת
    8.5.2011 12:16   |   עלמה זהר, Xnet
    רוב ימות השנה אני עסוקה בלהתלונן על המדינה, להטיח האשמות, להצביע על מחדלים, לזעוק כנגד האחראים. מדינת ישראל מספקת לי השכם והערב סיבות לכעוס. הקפיטליזם הפרוע, הפגיעה המתמשכת בזכויות אדם ואזרח, סדר העדיפויות הלקוי, מצב הבריאות, מצב החינוך, הגזענות, הלאומנות, זיהום הסביבה, מחירי הדלק. וזו, כידוע לכם היטב, רשימה חלקית מאוד. אבל אני חושבת שאתה לא כועס כל-כך אלא כשמדובר במישהו שאתה מאוד אוהב. ואתה לא יוצא להילחם אלא על דברים שבאמת חשובים לך. לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה, לא אוותר לה, אזכיר לה ואשיר כך באוזניה, עד שתפקח את עיניה. אבל לרגל יום העצמאות החלטתי שזו ההזדמנות להסתכל על חצי הכוס המלאה. ולערוך רשימה של חמש סיבות טובות להיות אופטימית, חמישה דברים שקרו לי בשנה החולפת וגרמו לי להמשיך ולהאמין בעתידה של המדינה הזאת על אף ולמרות הכל.
  • ציטוט:

    האלבום הזה מוקדש לאנשים בפינות האלה של העיר, הכמהים ללחם ולאהבה בעולם אורבני תעשייתי ומנוכר. עלמה זהר, פעם צעירה היפית שמתאהבת באינדיאנים ושרה על חיי סקס, סמים ואגו טריפ, יצרה יחד עם שותפה המפיק אסי איילון אלבום שככל שהוא אישי בחיפוש אחר אהבה, כך הוא גם חברתי. בסיכומו של דבר, "לחם אהבה" הוא אלבום קליט, מוזיקלי מאוד, מעניין ומרגש שיש לו משהו משמעותי להגיד על העולם. לכן הוא חשוב ולכן שווה לדבר עליו ובוודאי לשמוע אותו. על כמה אלבומי פופ רוק שיצאו כאן בשנים האחרונות אפשר לומר את זה?

מגה מיינסטרים, מגה מתבודדת

10.8.2012 6:00   |   איילת שני, הארץ
מה מעשייך בימים אלה?
אני עובדת על תקליט, ומחפשת לעבור דירה. מפנים אותנו.
מה זה בכלל המקום הזה? איפה אנחנו?
חוות סוסים שפה ושם יש בה צריפונים להשכרה. נולדה פה קהילה ממש מקסימה. לא קוראים לזה קהילה, כי אין אג’נדה אבל יש פה את איזון השכנים המושלם.
די, אני נשרפת מקנאה פה.
העירייה לא מפנה פה את הזבל, אבל את בחיים לא תמצאי בדל לכלוך על הרצפה, בחיים את לא יכולה להיתקע פה בלי חלב או בלי סיגריות או בלי ארוחה חמה. ויש פה דברים שקורים באופן טבעי, כי אין הפרדה בין הבתים, כי אנשים רוכבים ביחד, לכל אחד יש גינה אורגנית מאחורי הבית. אני מסתובבת עכשיו בכל ההרחבות בגליל כבר שלוש שנים. יש לי מספיק להתחיל משכנתה. עוברת הרחבה הרחבה וחוזרת לכאן בדיכאון קליני מהבתים. אני קוראת לזה “חומה ומגדל” - חומה, חניה מקורה, קיר שמסתיר את השכנים. מה הקטע? אנשים שמים חימום רצפתי, ושני מקררי נירוסטה, ותריסים חשמליים, ויחידת אורחים - ואין כלום. הם לא פוגשים את האנשים בכלל.

עוד...