עלמה זהר

  • חובי ונינט למען האיטי
    24.1.2010 22:57   |   שרון לנגר, nana10
    עלמה זהר, נינט טייב, קרן פלס, מוש בן ארי, עברי לידר, ירמי קפלן, חובי סטאר, מיכל גבע, מוקי, בני בשן, רמה מסינגר, שלומי שבן, נתן דטנר, נדב אבוקסיס, איציק כהן, חני פירסטנברג ורמי הויברגר הם חלק מהאמנים שהתנדבו להופיע באירוע ההתרמה לנפגעי רעש האדמה בהאיטי. שרית וינו אלעד, שגם יזמה את הפרוייקט, תנחה את האירוע יחד עם דני קושמרו. מחירי כרטיסים: 200-300 שקלים. כל הכנסות האירוע יועברו באמצעות ארגון IFA-Israeli Flying Aid‏, לסיוע רפואי, הומניטרי ונפשי בהאיטי.

  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

עלמה זהר – לחם אהבה

17.1.2014 2:28   |   נדב מנוחין, וואלה
בגב חוברת המילים של "לחם אהבה", האלבום השלישי של עלמה זהר, מאויר חזון אורבני, אולי אפוקליפטי, של רחוב מוזנח שמזכיר במשהו את החלק המערבי והמטופח פחות של שדרות רוטשילד בתל אביב, או איזה צומת אחר באזור (עיצוב של חוליאן אסקובר). הסצנה משונה, קצת עגומה: קבוצת אנשים, רובה בגבה אלינו, הולכת על הכביש ומביטה ספק בפליאה ספק באדישות באירוע שאיננו רואים - אולי תאונת דרכים או סתם עבודות בכביש, כפי שיעידו המחסומים המונחים באמצע הדרך. על הבניינים המקולפים כתמי פיח, סמל להזנחה, גרפיטי של נחמן מאומן בצד אחד, ובשני מרוסס 269, הד לקבוצת המחאה הטבעונית.
ברחוב עצמו מסתובבים להם אנשים בשחור, לבן, כחול ומעט אדום – אדם שיושב על הרצפה וראשו מורכן, אולי בוכה, אולי הומלס; צעיר בקפוצ'ון שידיו בכיסים וגם ראשו באדמה, לא מתעניין בדרמה שמתחוללת ואולי גם בשום דבר אחר; צעירה בחצאית ונעלי עקב בפינה, מחכה בשילוב ידיים למישהו שכנראה לא יגיע לעולם; פליט אפריקאי המעשן בשלווה וממוקם – כמה מפתיע – בשוליים של התמונה. נוספים להם מוזיקאי על אופניו וילדה המחבקת את אמה, שבעצם מהווה את עטיפת האלבום, ונערה במרכז שמביטה בכל ההתרחשות.

עוד...