ילד יד שנייה| 28.10.2014 21:59 | | | עלמה זהר, מגזין את |
"אבל למה את מלבישה לו חולצה של בנות?", מתקומם אבא שלו. "סליחה", אני מיתממת, "מה בדיוק של בנות בחולצה הזו?". "יש עליה פרפרים סגולים", הוא רוטן. "אז מה?", אני מתגוננת, "לבבות זה של בנות, פרחים זה של בנות, אבל פרפרים זו חיה וחיות זה גם וגם". "אבל הם סגולים!", הוא מאבד את עשתונותיו. "שטויות", אני מסיימת את השיחה, "ורוד זה של בנות, סגול זה גם וגם!". כי ככה זה כשהילד לבוש אך ורק בבגדים יד שנייה – אי אפשר להיות בררנים. וידוי מצמרר: מלבד חיתולים ומוצצים לא קניתי לילד שלי כלום. הבגדים, הצעצועים, העגלה, המיטה, המנשא, הסלקל, הטרמפולינה, האוניברסיטה – הכל הכל ירושות ממשפחה ומחברים. בגיל חצי שנה לילד שלי אין בכלל מושג שדברים מגיעים באריזות פלסטיק. והאמת, אני לא חושבת שזה מפריע לו. ממילא כרגע עיקר העניין שלו בחיים הוא להרוס, ללעוס, לזרוק, לקמט ולהכתים כל דבר שנמצא בטווח ידו.
