עלמה זהר

  • הפרא האציל של עלמה זהר
    19.9.2008 13:46   |   שירי כהן, nrg
    עלמה זהר שוכבת עם משה אבל חושבת על מיגל. אם משה הוא הגבר הישראלי הטיפוסי והמוכר, מיגל בדמות הפרא האציל מאפשר לפנטזיות התשוקה להמריא אל על. חבל שעם הנחיתה בארץ מתרסק באחת אפיל נערת פסטיבלי הריינבו הבומבמלי של זהר.
  • ציטוט:

    עלמה זהר היא כותבת מבריקה. היא יודעת לכתוב שיר ולספר סיפור. עושה זאת בחן ובתמצות, בעזרת שפה נהדרת, שמתגאה במקורותיה. הציטוט "עורי עורי דברי שיר" משירת דבורה (ספר שופטים) הוא לא מוטו בעלמא, הוא מקור החיים של עלמה, כוחה וחינה. כמעט כל השירים שלה מתכתבים בצורה כזו או אחרת, רעיונית, מילולית וצורנית, עם שפת התנ"ך. בין אם זה "גלות בבל השנייה", שיר מצוין לפתיחת הופעה, או "דע" שמזכיר לנו, באהבה רבה ובסבלנות אין קץ, מי אנחנו ולאן אנו הולכים. בין אם זה "המופלאה בנשים" שיר מתוק-חמוץ, כואב-שמח שכתבה ושרה לזכרה של אמה, או "דרפור" החדש, שמוצא הקשר נאור בין הפליטים מסודן לבין מסעות בני ישראל במדבר, ומתכתב גם עם שירים כמו "עגל הזהב" ו"עבודה שחורה" של אהוד בנאי.

מאוחר מדי

מילים: עלמה זהר
לחן: עלמה זהר

כמו געגוע לאיזה מקום
שלא קיים
משהו באוויר
ניחוח כביש מהיר
תמיד מחזיר אותי לשם
רעב לאהבה גדולה
שאין בעולם
בטח לא הלילה

לאהוב רק עוד פעם אחת
עד קצה גבול הטירוף
מה יקרה אם אחצה את העיר
ואגע בך שוב
זה אי-שקט שבא באוויר
או אולי זה כישוף
מאוחר מדי

 

זה כואב, אז לקחתי כדור
שטשטש את הכל
מסתכלת אחורה ואין
עקבות על החול
הדברים שרצית להיות כשתהיה גדול
אתה כבר גדול

כמו חלום שחוזר שוב ושוב
אבל לא מבינים
אני רצה בלילה חשוך
בחולות לבנים
יש שם רמז לגבר אהוב
אבל אין לו פנים
מאוחר מדי